תבחן את עצמך: למה מבחן לדוגמה שווה יותר מעוד שעה של סיכומים

מה שהמחקר מצא

ב-2006, החוקרים רודיגר וקרפיק ערכו ניסוי פשוט. שתי קבוצות סטודנטים למדו טקסט. קבוצה אחת קראה אותו שוב ושוב. הקבוצה השנייה קראה פעם אחת, ואז נבחנה עליו. בלי ציון, בלי משוב, רק ניסיון לשלוף את מה שהם זוכרים.

חמש דקות אחרי, שתי הקבוצות הצליחו בערך אותו דבר. אבל שבוע אחרי, הפער היה עצום. הקבוצה שקראה שוב שכחה חלק גדול מהחומר. הקבוצה שנבחנה זכרה כמעט הכל.

הקריאה החוזרת הרגישה יעילה יותר. המבחן הרגיש קשה. ובדיוק בגלל שהמבחן היה קשה, הוא עבד טוב יותר.

למה מבחן עוזר ללמוד

כשאתה נבחן, המוח עושה משהו שונה לגמרי מקריאה. הוא לא קולט מידע. הוא מנסה לשלוף אותו. וכל פעם שהוא שולף בהצלחה, הנתיב הזה בזיכרון מתחזק. קריאה חוזרת בונה היכרות. שליפה בונה ידיעה.

יש כאן עוד דבר חשוב. כשאתה נבחן ולא מצליח לענות על שאלה, אתה מגלה בדיוק מה חסר לך. לא באופן מעורפל, לא "אני מרגיש שאני לא מוכן". אתה רואה את השאלה, מנסה לענות, ונתקע. הפער חשוף. ומעכשיו, כשתחזור לחומר, תדע בדיוק מה לחפש.

קריאה חוזרת לא עושה את זה. כשקוראים סיכום בפעם השלישית, הכל מרגיש מוכר. הכל נראה ברור. האשליה הזאת מסוכנת, כי היא גורמת לך לחשוב שאתה מוכן כשאתה לא.

מבחן לדוגמה לא מודד כמה למדת. הוא עושה את הלמידה.

הטעות: לשמור את המבחן לסוף

רוב התלמידים לומדים ככה: קוראים את הסיכומים, חוזרים על החומר, מדגישים, כותבים, ורק בסוף, יום או יומיים לפני הבחינה, פותחים מבחן לדוגמה כדי "לראות איפה הם עומדים".

הגישה הזאת מבזבזת את עיקר הכוח של המבחן. אם המבחן הוא כלי למידה, צריך להשתמש בו בתחילת התהליך, לא רק בסוף. לא אחרי שגמרת ללמוד. בתוך הלמידה.

ב-2013 פרסמו דנלוסקי וחבריו סקירה שדירגה עשר שיטות למידה לפי כמה הן נתמכות במחקר. שתי השיטות שקיבלו את הדירוג הגבוה ביותר היו חזרה מרווחת (לפרוס את הלמידה על פני זמן) ותרגול שליפה, כלומר מבחנים עצמיים. שיטות כמו קריאה חוזרת, סיכום והדגשה קיבלו דירוג נמוך.

השיטות שמרגישות הכי טבעיות הן לא בהכרח אלה שעובדות הכי טוב.

איך לעשות את זה בפועל

אתה לא חייב לחכות למבחן לדוגמה רשמי. כל פעולה שמכריחה אותך לשלוף מידע מהזיכרון היא מבחן עצמי. הנה כמה דרכים:

• דף ריק. אחרי שקראת פרק, סגור את המחברת ונסה לכתוב את כל מה שאתה זוכר על דף ריק. בלי להציץ. מה שלא הצלחת לכתוב, שם הפער.
• מבחנים מהשנים הקודמות. אל תשמור אותם ליום שלפני. תתחיל מהם. תפתור גם אם אתה עוד לא "מוכן". הטעויות ילמדו אותך יותר מעוד שעה של קריאה.
• שאלון עצמי. תכתוב לעצמך חמש שאלות על החומר ותנסה לענות עליהן אחרי יום. השאלות שלא הצלחת לענות עליהן מראות לך בדיוק מה לחזור ולחזק.
• הסבר בקול. תבחר מושג ותנסה להסביר אותו בקול כאילו מולך יושב מישהו שלא יודע כלום. כל מקום שנתקעת בו הוא מבחן שנכשלת בו, וזה בדיוק מה שצריך.

המכנה המשותף: אתה מוציא מידע מהראש, לא מכניס. זה מה שעושה את ההבדל.

למה זה לא מרגיש נכון

יש סיבה טובה שרוב התלמידים מעדיפים לקרוא סיכומים על פני להיבחן. קריאה מרגישה מוצלחת. אתה עובר על החומר, הכל נראה מוכר, ואתה מסיים עם תחושת ביטחון. מבחן, לעומת זאת, חושף את מה שלא יודעים. זה לא נעים.

חוקר הזיכרון רוברט ביורק קורא לתופעה הזאת "קושי רצוי". למידה שמרגישה קשה ומתסכלת בונה זיכרון חזק יותר מלמידה שמרגישה חלקה. ועוד משהו: סטודנטים שלמדו באמצעות מבחנים חשבו שהם זוכרים פחות מהסטודנטים שקראו חוזר. בפועל, הם זכרו הרבה יותר. ההרגשה שלך לגבי הלמידה מטעה אותך.

אם אתה לומד ומרגיש ש"הכל ברור", שאל את עצמך: האם ניסיתי לשלוף את זה מהראש? אם לא, יכול להיות שאתה מכיר את החומר בלי באמת לדעת אותו.

מקורות והרחבה

1. מבחנים מחזקים זיכרון יותר מקריאה חוזרת Roediger & Karpicke, "Test-Enhanced Learning: Taking Memory Tests Improves Long-Term Retention," Psychological Science (2006).
2. דירוג שיטות למידה לפי עדות מחקרית Dunlosky et al., "Improving Students' Learning With Effective Learning Techniques," Psychological Science in the Public Interest (2013).
3. קושי רצוי בלמידה Bjork & Bjork, "Making Things Hard on Yourself, But in a Good Way: Creating Desirable Difficulties to Enhance Learning."
4. סטודנטים מעריכים לא נכון את הלמידה שלהם Roediger & Karpicke, "The Power of Testing Memory," Perspectives on Psychological Science (2006).

מה לקרוא אחר כך

שיטת למידה

למה קריאה חוזרת וסימון לא עובדים

לקריאה ← שיטת למידה

עקומת השכחה: למה חומר נעלם תוך יומיים

לקריאה ←