תכנון לימודים: איך להספיק את החומר כשהזמן קצר

הבעיה היא לא שאתה לא עובד מספיק קשה. הבעיה היא שאתה עובד בלי תכנית שמתחשבת במציאות: בזמן שיש לך ובמה שאתה כבר יודע. תכנון לימודים אמיתי לא אומר "ללמוד יותר". הוא אומר להחליט מה ללמוד קודם, ומה לוותר עליו.

למה אנחנו תמיד חושבים שנספיק יותר ממה שאפשר

יש לזה שם: כשל התכנון (planning fallacy). בוהלר, גריפין ורוס הראו ב-1994 שאנשים כמעט תמיד מעריכים שמשימה תיקח פחות זמן ממה שהיא באמת לוקחת. גם כשכבר נכשלנו בתחזית דומה בעבר, אנחנו ממשיכים להיות אופטימיים לגבי הפעם הבאה.

בלמידה למבחן, זה נראה ככה: אתה פותח את הסילבוס, סופר עשרים נושאים, מחלק בחמישה שבועות, ומגיע לתוצאה מרגיעה של ארבעה נושאים בשבוע. על הנייר זה סביר. בפועל, כל נושא דורש יותר זמן ממה שחשבת. יש ימים שלא מספיקים ללמוד. יש פרקים שצריך לקרוא שלוש פעמים. התוכנית מתפרקת אחרי שבוע, ואיתה גם תחושת השליטה.

לתכנן "יותר טוב" לא יציל את זה. מה שעובד הוא לקבל שאתה לא יכול ללמוד הכל, ולהתמקד במה שישפיע הכי הרבה על הציון.

הטעות הנפוצה: ללמוד את מה שכבר יודעים

קורנל וביורק חקרו ב-2007 איך תלמידים מחליטים מה ללמוד כשהם לומדים לבד. הם גילו שתלמידים נוטים לחזור על חומר מוכר ולהימנע מנושאים שהם חלשים בהם. ההסבר פשוט: חומר מוכר מרגיש טוב. אתה קורא אותו, מבין הכל, ומרגיש שאתה מתקדם. חומר חדש וקשה מרגיש מתסכל ואיטי. אז המוח מעדיף לחזור למקום הנוח.

התוצאה: שעות של למידה שמרגישות יעילות אבל לא מזיזות אותך. אתה משפר ממעולה למצוין בנושא שגם ככה ידעת, בזמן שנושאים חלשים נשארים בדיוק באותו מקום.

ארבעה צעדים לתכנון שעובד

1. למפות מה אתה יודע ומה לא

לפני שמתחילים ללמוד, צריך לדעת איפה אתה עומד. לא לפי הרגשה. לפי בדיקה.

קח דף ריק לכל נושא מרכזי. נסה לכתוב, מהזיכרון, את העקרונות או הכללים שאתה אמור לדעת. לא לפתוח ספר. לא להציץ. כל מה שיוצא בקלות, אתה יודע. כל מה שאתה לא מצליח להוציא, זה הפער שלך.

זה לוקח שעה או שעתיים, אבל אלה השעות הכי חשובות בכל ההכנה. בלי מיפוי כזה, אתה מנחש מה ללמוד. עם מיפוי, אתה יודע.

2. לתעדף לפי משקל ופער

לא כל הנושאים שווים במבחן. נושא ששווה 30% מהציון ואתה חלש בו דחוף הרבה יותר מנושא ששווה 5% ואתה יודע אותו בינוני.

אחרי המיפוי, דרג כל נושא לפי שני דברים: כמה הוא שווה במבחן, וכמה אתה חלש בו. התחל מהנושאים שמשלבים משקל גבוה עם פער גדול. אלה הנקודות שהכי קל להרוויח.

נושאים שאתה כבר חזק בהם? עזוב אותם לחזרה קצרה לקראת הסוף. אל תבזבז שבועות על מה שכבר עובד.

3. לתכנן "מתי-אז" במקום לוח שעות

גולוויצר הראה ב-1999 שהדרך שבה אתה מנסח תוכנית משנה לגמרי את הסיכוי שתבצע אותה. תוכנית כמו "אני צריך ללמוד מתמטיקה השבוע" כמעט לא מזיזה. תוכנית כמו "ביום שלישי אחרי ארוחת צהריים, אשב ליד השולחן ואפתור חמש שאלות אינטגרלים" עובדת הרבה יותר.

ההבדל הוא שהניסוח השני כולל רגע מוגדר ופעולה מוגדרת. גולוויצר קרא לזה "כוונת ביצוע" (implementation intention). בניסויים שלו, אנשים שניסחו תוכנית בפורמט כזה הכפילו את הסיכוי שהם באמת יבצעו אותה.

אתה לא צריך לוח שעות מפוצץ לכל יום. אתה צריך שתי החלטות ספציפיות ליום: מתי אני יושב ללמוד ומה בדיוק אני עושה. זה מספיק.

4. לשלב חזרות על חומר ישן

כשאתה עובד לפי תכנית, יש פיתוי לרוץ קדימה כל הזמן: נושא חדש, עוד נושא חדש. אבל חומר שלמדת לפני שבוע ולא חזרת עליו מתחיל להישכח. עד המבחן, חצי ממה שלמדת בשבועות הראשונים ייעלם אם לא תחזור עליו.

הפתרון פשוט: תקצה עשר דקות בתחילת כל יום למידה לחזרה מהירה על נושא שלמדת לפני יומיים או שלושה. לא לקרוא מחדש. לנסות לשלוף מהזיכרון: מה הכלל? מה הנוסחה? מה הרעיון המרכזי? אם זה יוצא, אתה בסדר. אם לא, סמן את הנושא לחזרה ארוכה יותר.

זו לא עבודה נוספת. זו הדרך למנוע מהעבודה שכבר עשית להתבזבז.

מתי לעזוב נושא ולהמשיך הלאה

יש נושאים שלא נכנסים. למדת, חזרת, ניסית שוב, ואתה עדיין נתקע באותו מקום. ההרגשה היא שצריך פשוט להשקיע עוד שעה. ועוד אחת. עד שייכנס.

לפעמים זה עובד. אבל לפעמים אתה משקיע שלוש שעות ומתקדם עשרה אחוז, בזמן שאותן שלוש שעות היו מעלות אותך חמישים אחוז בנושא אחר. כשהזמן מוגבל, כל שעה שאתה שוקע בנושא אחד היא שעה שלא הגיעה לנושא אחר.

הכלל שעוזר: אם אחרי שני מפגשי למידה רציניים אתה עדיין באותו מקום, שנה גישה. נסה להסביר את הנושא למישהו. חפש הסבר ממקור אחר. שאל מישהו שמבין. אם שום דבר לא עוזר, סמן את הנושא ועבור הלאה. עדיף לדעת שמונים אחוז מהחומר ברמה טובה מאשר לדעת מאה אחוז מפרק אחד ולא להגיע לשאר.

תכנית טובה משתנה

הטעות הכי גדולה עם תכנון היא לבנות תכנית ולדבוק בה בלי לבדוק אם היא עדיין מתאימה. מה שנראה כמו הפער הכי גדול ביום הראשון עשוי להיסגר אחרי שלושה ימים. ומה שחשבת שאתה יודע עלול להתגלות כחלש יותר ממה שנדמה לך.

כל כמה ימים, עצור ותשאל את עצמך: מה השתנה? איפה התקדמתי? איפה עדיין חלש? ועדכן את סדר העדיפויות בהתאם. תכנון לימודים הוא לא אירוע חד-פעמי. הוא תהליך שרץ במקביל ללמידה עצמה.

מקורות והרחבה

1. כשל התכנון Buehler, Griffin & Ross, "Exploring the 'Planning Fallacy': Why People Underestimate Their Task Completion Times," Journal of Personality and Social Psychology (1994).
2. תלמידים מתקשים לתעדף נכון Kornell & Bjork, "The Promise and Perils of Self-Regulated Study," Psychonomic Bulletin & Review (2007).
3. כוונות ביצוע Gollwitzer, "Implementation Intentions: Strong Effects of Simple Plans," American Psychologist (1999).

מה לקרוא אחר כך

למידה למבחן

בין מבחן למבחן: איך ללמוד כשיש יומיים עד הבחינה הבאה

לקריאה ← למידה למבחן

תבחן את עצמך: למה מבחן לדוגמה שווה יותר מעוד שעה של סיכומים

לקריאה ←