טעויות בלמידה: למה דווקא התשובה הלא נכונה מחזקת את הזיכרון

נגיד שאתה עושה מבחן לדוגמה ועונה על שאלה. אתה בטוח בתשובה. ואז מתברר שטעית. הרגע הזה לא נעים. הוא מרגיש כמו צעד אחורה.

אבל מבחינת המוח, קרה בדיוק ההפך. הוא בנה ניבוי, קיבל אות שהניבוי שגוי, והגביר קשב. הטעות יצרה מעין דגל פנימי שאומר: כאן יש משהו חדש ללמוד. ואותו דגל הוא מה שגורם לתשובה הנכונה להיחרט חזק יותר מאשר אילו קראת אותה מראש.

כישלון פרודוקטיבי: למה לנסות ולהיכשל עובד יותר טוב

מנו קפור, חוקר למידה ב-ETH ציריך, בדק את זה בשורה של ניסויים. הוא חילק תלמידים לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה קודם הסבר מלא על שיטת פתרון, ואז תרגלה. הקבוצה השנייה ניסתה לפתור בעיות לפני שקיבלה הסבר כלשהו.

הקבוצה השנייה נכשלה, כמובן. הם לא ידעו את השיטה, אז הפתרונות שלהם היו חלקיים או שגויים. אבל כשאחרי הניסיון הכושל הם קיבלו את אותו ההסבר, הם הבינו אותו טוב יותר והצליחו להעביר את מה שלמדו למצבים חדשים. קפור קורא לזה "כישלון פרודוקטיבי."

ההיגיון: כשאתה מנסה לפתור בעיה ונכשל, המוח כבר בנה מבנה חלקי. הוא כבר שאל שאלות פנימיות, ניסה כיוונים, ונתקע. ההסבר שמגיע אחרי הכישלון לא נופל על קרקע ריקה. הוא עונה על שאלות שהמוח כבר שאל. זה מה שהופך אותו לעמיד יותר.

ככל שאתה יותר בטוח בטעות, כך התיקון נזכר טוב יותר

ג'נט מטקאלף, פסיכולוגית מאוניברסיטת קולומביה, גילתה דבר שנשמע לא הגיוני: כשאדם בטוח בתשובה שגויה ואז מגלה שטעה, הוא זוכר את התשובה הנכונה טוב יותר מאשר כשהוא לא היה בטוח מלכתחילה.

היא קראה לזה "אפקט התיקון-יתר." ככל שהביטחון בטעות גבוה יותר, כך הפתעת התיקון חזקה יותר, והזיכרון מתחזק.

אנשים חושבים שאם הם בטוחים בטעות, יהיה להם קשה יותר לשנות את מה שהם חושבים. המחקר מראה את ההפך. הפער בין "הייתי בטוח" ל"מסתבר שזה לא נכון" יוצר חוויה שהמוח לא שוכח בקלות.

הטעות שאתה הכי בטוח שהיא נכונה היא הטעות שתלמד ממנה הכי הרבה.

גם ניסיון כושל לשלוף תשובה מחזק את הזיכרון

נייט קורנל ורוברט בייורק הראו דבר דומה מכיוון אחר. הם נתנו לנבדקים שאלות על חומר שעוד לא למדו. הנבדקים, כמובן, לא ידעו את התשובות. אבל הניסיון עצמו, גם כשנכשל לחלוטין, שיפר את הלמידה של התשובות הנכונות כשהן הוצגו אחר כך.

הם קראו לזה "אפקט הבדיקה המקדימה." ניסיון לשלוף תשובה, גם כשהוא נכשל, מכין את הקרקע. המוח פותח מעין קובץ ריק, ממתין למידע. כשהמידע מגיע, יש לו כבר מקום לנחות.

אז למה אנחנו בורחים מטעויות?

אם טעויות כל כך טובות ללמידה, למה רוב התלמידים עושים הכל כדי להימנע מהן?

כי טעויות מרגישות רע. הן מרגישות כמו הוכחה שעוד לא יודעים מספיק. במיוחד לפני מבחן, כשהלחץ גבוה, הדבר האחרון שרוצים זה להיתקל בעוד תשובה שגויה. אז תלמידים עושים את הדבר שמרגיש הגיוני: חוזרים על מה שהם כבר יודעים, מעיינים בסיכומים, ונמנעים ממצבים שבהם הם עלולים לטעות.

הבעיה: בדיוק ההימנעות הזאת מונעת מהם ללמוד את מה שהם עוד לא יודעים. מי שמתרגל רק שאלות קלות מרגיש טוב, אבל לא מתקדם. מי שמתמודד עם שאלות קשות ומקבל תשובות לא נכונות מרגיש פחות טוב, אבל לומד הרבה יותר.

איך להשתמש בטעויות בפועל

תנסה לענות לפני שאתה קורא

לפני שאתה פותח את הסיכום, נסה לענות על שאלה מהחומר. גם אם התשובה שלך תהיה שגויה. הניסיון עצמו, המאמץ לשלוף משהו מהראש, ישפר את הלמידה של התשובה הנכונה כשתקרא אותה אחר כך.

על כל טעות, תבדוק למה טעית

כשאתה בודק תשובות של מבחן לדוגמה, אל תסתפק ב-V או X. על כל טעות, עצור ותשאל: מה חשבתי? למה זה לא נכון? מה ההבדל בין מה שחשבתי למה שצריך? התהליך הזה הוא מה שהופך טעות רגעית לזיכרון שנשאר.

תסביר את הטעות בקול

קח טעות ותנסה להסביר למישהו למה התשובה שלך הייתה שגויה ומה התשובה הנכונה. כשאתה עושה את זה בקול, אתה מפעיל בו-זמנית שליפה מהזיכרון, ניסוח במילים שלך, ותיקון פעיל. שלושת הדברים שהמחקר מראה שמחזקים זיכרון.

אל תדלג על השאלות שנראות קשות מדי

השאלות שאתה מדלג עליהן כי "עוד לא למדתי את זה" הן בדיוק השאלות ששווה לנסות לענות עליהן. גם ניסיון כושל מכין את המוח. וכשתלמד את החומר אחרי, הוא ייכנס טוב יותר.

מקורות והרחבה

1. כישלון פרודוקטיבי Kapur, M., "Productive Failure in Learning Math," Cognitive Science (2014).
2. אפקט התיקון-יתר Metcalfe, J., "Learning from Errors," Annual Review of Psychology (2017).
3. ניסיונות שליפה כושלים מחזקים זיכרון Kornell, N., Hays, M.J., & Bjork, R.A., "Unsuccessful Retrieval Attempts Enhance Subsequent Learning," Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition (2009).
4. אפקט הבדיקה המקדימה Richland, L.E., Kornell, N., & Kao, L.S., "The Pretesting Effect," Journal of Experimental Psychology: Applied (2009).

מה לקרוא אחר כך

למידה למבחן

תבחן את עצמך: למה מבחן לדוגמה שווה יותר מעוד שעה של סיכומים

לקריאה ← שיטת למידה

למה קריאה חוזרת וסימון לא עובדים

לקריאה ←