מוזיקה בזמן למידה: האם לשים אוזניות באמת עוזר ללמוד

מה קורה במוח כשמוזיקה מתנגנת ברקע

המוח לא מסוגל להתעלם לגמרי מצלילים שמשתנים. כשברקע מתנגנת מוזיקה, חלק מהקשב נגרר אליה, גם בלי שתשים לב. בפסיכולוגיה קוגניטיבית קוראים לתופעה הזאת "אפקט הצליל הלא רלוונטי", ויש עליה מחקר של עשרות שנים.

העיקרון פשוט. זיכרון העבודה, החלק במוח שמחזיק מידע בזמן שאתה מעבד אותו, רגיש לצלילים שמשתנים. רעש אחיד כמו מזגן כמעט לא מפריע. מוזיקה, שמטבעה משתנה כל הזמן, כן מפריעה. לא בגלל שהרעש חזק. בגלל שהוא משתנה.

למה מוזיקה מרגישה כאילו היא עוזרת

אם מוזיקה מפריעה, למה כל כך הרבה אנשים בטוחים שהיא דווקא עוזרת?

הסיבה קשורה למצב רוח. מוזיקה שאתה אוהב משפרת את ההרגשה. אתה ער יותר ורגוע יותר. וכשהלמידה מרגישה נעימה, קל לחשוב שהיא גם יעילה. אבל להרגיש טוב בזמן הלמידה זה לא אותו דבר כמו ללמוד טוב.

מטה-אנליזה של קמפה, זדלמאייר ורנקוויץ בדקה עשרות מחקרים על מוזיקת רקע. המסקנה: למוזיקה אין השפעה חיובית על זיכרון או הבנת הנקרא. ההשפעה החיובית היחידה היא על ההרגשה.

מתי ההפרעה הכי גדולה

לא כל מוזיקה מפריעה באותה מידה, ולא כל סוג למידה נפגע אותו דבר.

מוזיקה עם מילים מפריעה הכי הרבה. כשהמוח שומע מילים, הוא מעבד אותן גם אם אתה לא מנסה להקשיב. בכל שפה שאתה מבין, המילים מתחרות ישירות בקריאה ובהבנה.

חומר שדורש הבנה נפגע יותר מחומר שגרתי. לקרוא פרק חדש בספר, להבין מושג שלא נתקלת בו, לפתור בעיה שדורשת חשיבה. כל אלה תופסים את זיכרון העבודה, ושם בדיוק המוזיקה מתחרה.

מוזיקה מורכבת ולא צפויה מפריעה יותר ממוזיקה פשוטה וחוזרת. ככל שהמוזיקה מפתיעה יותר, היא גונבת יותר קשב.

ועוד ממצא מעניין: פרנהם וברדלי מצאו שמופנמים נפגעים ממוזיקת רקע יותר ממוחצנים. מי שרגיש יותר לגירויים חיצוניים מתקשה יותר לסנן אותם.

מתי מוזיקה פחות מזיקה

יש מצבים שבהם מוזיקה ברקע כמעט לא פוגעת.

משימות פשוטות ושגרתיות. להעתיק טבלה, לארגן כרטיסיות, לעשות תרגילים מוכרים שלא דורשים חשיבה חדשה. כאן זיכרון העבודה לא עמוס, והמוזיקה יכולה לשמור על ערנות בלי לפגוע.

לפני הלמידה. מחקרים מראים ששמיעת מוזיקה אהובה לפני שמתחילים ללמוד משפרת מצב רוח ומוטיבציה. ברגע שפותחים את הספר, עדיף להוריד.

רעש אחיד במקום מוזיקה. צלילי גשם, רעש לבן, צליל מאוורר. צלילים שלא משתנים כמעט לא מפריעים לזיכרון העבודה. הם יכולים אפילו לעזור בסביבה רועשת, כי הם מסווים רעשים מפתיעים שמושכים קשב.

מדריך מעשי: מה לעשות עם האוזניות

תבדוק בעצמך. לפני שתחליט, תנסה: עשר דקות עם מוזיקה ועשר דקות בלי. בסוף כל בלוק, סגור את הספר ונסה להסביר בקול מה למדת. שים לב איפה ההסבר יוצא יותר שלם.

כשאתה קורא או מנסה להבין חומר חדש: הורד את המוזיקה. שקט הוא הרקע הכי טוב למשימות שדורשות עיבוד.

כשהסביבה רועשת ואי אפשר לשנות אותה: אוזניות עם רעש לבן או צלילי טבע. לא הפלייליסט האהוב.

כשהמשימה מכנית ומשעממת: מוזיקה בלי מילים, רגועה וחוזרת על עצמה, יכולה לעזור לשמור על ערנות.

לפני שמתחילים: שיר אחד או שניים שנותנים אנרגיה. אחר כך, להוריד.

מוזיקה היא כלי מצב רוח מצוין. היא עוזרת להתחיל ושומרת על ערנות במשימות שגרתיות. אבל כשצריך להבין ולזכור, היא עולה מחיר. המחיר לא מורגש בזמן הלמידה. הוא מורגש אחר כך, במבחן.

מקורות והרחבה

1. אפקט הצליל הלא רלוונטי Jones & Macken, "Irrelevant tones produce an irrelevant speech effect," Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition (1993).
2. מוזיקה אהובה לא מבטלת את ההפרעה Perham & Vizard, "Can preference for background music mediate the irrelevant sound effect?" Applied Cognitive Psychology (2011).
3. מטה-אנליזה: השפעת מוזיקת רקע Kämpfe, Sedlmeier & Renkewitz, "The impact of background music on adult listeners: A meta-analysis," Psychology of Music (2010).
4. הבדלים בין מופנמים למוחצנים Furnham & Bradley, "Music while you work: The differential distraction of background music on the cognitive test performance of introverts and extraverts," Applied Cognitive Psychology (1997).

מה לקרוא אחר כך

שיטת למידה

ריכוז בלמידה: למה הראש בורח ומה באמת עוזר

לקריאה ← שיטת למידה

סביבת למידה: למה המקום שבו אתה לומד משנה את מה שתזכור

לקריאה ←