ריכוז בלמידה: למה הראש בורח ומה באמת עוזר

בואו נתחיל עם החדשות הטובות: זו לא בעיה שלך. מחקרים על קשב בהרצאות מראים שסטודנטים מתחילים לשוטט מחשבות כבר אחרי כמה דקות של האזנה פסיבית. ככל שההרצאה נמשכת, הם שוטטים יותר ויותר. הממצא הזה חוזר על עצמו בעקביות.

הבעיה היא לא שהמוח שלך לא מתפקד. הבעיה היא שקריאה פסיבית לא נותנת לו מספיק עבודה.

מה קורה כשהמוח משתעמם

כשאתה קורא טקסט, המוח מבצע פעולה פשוטה יחסית: הוא קולט מילים ומנסה לעקוב אחרי הרעיון. אבל הוא לא מחויב לעשות עם המידע שום דבר. הוא לא צריך להגיב, לא צריך לייצר, לא צריך לבדוק את עצמו. וכשאין מה לעשות, הוא הולך למקום אחר. לרשימת הקניות, לשיחה מהבוקר, למבחן של מחר.

חוקרי קשב קוראים לתופעה הזאת "שיטוט מחשבות" (mind wandering). מחקר של ריסקו וחבריו מ-2012 מצא שסטודנטים שוטטים מחשבות בכ-40% מזמן ההאזנה להרצאה. לא ברבע האחרון, לא כשהנושא משעמם. בממוצע, לאורך כל הזמן.

זה לא כישלון של כוח רצון. זו תגובה צפויה של מוח שמקבל מידע בצורה חד-כיוונית.

הטלפון: לא רק הסחת דעת, הוא מוריד את התקרה

יש עוד דבר שרוב התלמידים לא מודעים אליו. ב-2017, וורד וחבריו פרסמו מחקר עם שם שאומר הכל: "Brain Drain". הם מצאו שעצם הנוכחות של הטלפון על השולחן פוגעת ביכולת לחשוב, גם כשהוא כבוי, גם כשהמסך הפוך.

למה? כי חלק מהקשב שלך מופנה כל הזמן לדבר שאתה מנסה להתעלם ממנו. ההתנגדות עצמה צורכת משאבים. הנבדקים שהטלפון שלהם היה בחדר אחר הצליחו טוב יותר במשימות קוגניטיביות מאלה שהטלפון שלהם היה רק הפוך על השולחן.

הפתרון פשוט ולא נעים: הטלפון צריך להיות בחדר אחר. לא על שקט. לא הפוך. בחדר אחר.

מה כן עוזר: מלמידה פסיבית ללמידה פעילה

הנקודה שחוזרת שוב ושוב במחקר על למידה: ריכוז הוא לא משאב קבוע שנגמר. הוא תוצאה של מה שאתה עושה. כשהמוח פעיל, הוא מרוכז. כשהוא פסיבי, הוא בורח.

מחקר מפתיע של ספונאר, קאן ושכטר מ-2013 בדק בדיוק את זה. הם נתנו לסטודנטים לצפות בהרצאה מוקלטת. חלקם צפו ברצף. אצל אחרים, ההרצאה נעצרה כל כמה דקות לטובת מבחן קצר על מה שנלמד עד עכשיו.

התוצאה: הקבוצה שעברה מבחנים קצרים תוך כדי לא רק זכרה את החומר טוב יותר. היא גם שוטטה מחשבות פחות. המבחנים הקצרים לא הפריעו ללמידה. הם שמרו עליה. כל מבחן קצר היה כמו איפוס של הקשב, שגרם למוח לחזור לנושא.

ריכוז הוא לא משאב שנגמר. הוא תוצאה של מה שאתה עושה.

שלושה דברים שאפשר לעשות כבר עכשיו

1. כל 15 דקות, עצור ותשלוף

במקום לקרוא חצי שעה ברצף, עצור כל 15 דקות. סגור את הסיכום. נסה לשחזר בראש או בקול מה למדת עד עכשיו. זה לא חייב להיות מושלם. עצם הניסיון לשלוף את החומר מהזיכרון מפעיל את המוח מחדש ומחזיר את הריכוז.

זה אותו עיקרון שהמחקר של ספונאר מצא: פעולה קצרה של בדיקה עצמית מאפסת את הנטייה לשוטט.

2. תסביר במקום לקרוא

קריאה היא פסיבית. הסבר הוא פעיל. כשאתה מסביר נושא בקול, אתה חייב לארגן את המחשבות, לבחור מילים, לבדוק אם ההיגיון זורם. המוח לא יכול לברוח תוך כדי הסבר, כי ההסבר דורש ממנו לייצר משהו. זו הסיבה שטכניקת פיינמן עובדת כל כך טוב: היא הופכת קליטה פסיבית לפעולה אקטיבית, וזה שומר על הקשב כתוצאת לוואי.

3. הטלפון בחדר אחר, לא על השולחן

כבר אמרנו, אבל שווה לחזור: לא על שקט, לא הפוך, לא בתיק. בחדר אחר. המחקר של וורד מראה שכל מה שפחות מזה עדיין צורך קשב.

אין כאן טריק. אין אפליקציה שחוסמת הסחות ופותרת את הבעיה. הרעיון פשוט יותר: אם אתה מוצא את עצמך קורא את אותה פסקה בפעם השלישית, הבעיה היא לא שלא התרכזת מספיק. הבעיה היא שלא עשית עם הפסקה שום דבר. תסגור את המחברת, תנסה לשחזר, תסביר בקול. הראש יחזור.

מקורות והרחבה

1. שיטוט מחשבות בהרצאות Risko, Anderson, Sarwal, Engelhardt & Kingstone, "Everyday Attention: Variation in Mind Wandering and Memory in a Lecture," Applied Cognitive Psychology (2012).
2. מבחנים קצרים מפחיתים שיטוט ומשפרים למידה Szpunar, Khan & Schacter, "Interpolated Memory Tests Reduce Mind Wandering and Improve Learning of Online Lectures," PNAS (2013).
3. נוכחות הטלפון פוגעת בקשב Ward, Duke, Gneezy & Bos, "Brain Drain: The Mere Presence of One's Own Smartphone Reduces Available Cognitive Capacity," Journal of the Association for Consumer Research (2017).
4. למידה פעילה מול פסיבית Dunlosky, Rawson, Marsh, Nathan & Willingham, "Improving Students' Learning With Effective Learning Techniques," Psychological Science in the Public Interest (2013).

מה לקרוא אחר כך

שיטת למידה

טכניקת פיינמן: להסביר בשביל להבין

לקריאה ← שיטת למידה

עקומת השכחה: למה חומר נעלם תוך יומיים

לקריאה ←