הסיטואציה הזאת מוכרת: פותח את המחברת, קורא את הסיכום, מהנהן. "כן, ברור, את זה אני יודע." ממשיך הלאה. שבוע אחרי, במבחן, אותו סיכום הופך לשאלה, ופתאום לא כל כך ברור. הבעיה לא הייתה הזמן שהשקעת. הבעיה הייתה שהפעם השנייה נראתה בדיוק כמו הראשונה.
למה "עוד פעם" לא שווה "יותר טוב"
כשחוזרים לחומר שכבר למדו, יש תחושה חזקה של שליטה. הקריאה זורמת, המילים מצלצלות נכון, והתחושה היא של הבנה. חוקרי למידה קוראים לתופעה הזאת "אשליית שטף": המוח מפרש קריאה חלקה כסימן שהוא שולט בחומר.
התחושה הזאת חזקה במיוחד בלמידה מחדש. בפעם הראשונה, לפחות יש רגעים של "רגע, מה?" שגורמים לך לעצור. בפעם השנייה, הכל כבר מוכר, אז אין בלם. אתה גולש דרך החומר בתחושה שזה סגור, והחורים נשארים בדיוק איפה שהיו.
רודיגר וקרפיק בדקו את זה ישירות. נתנו לסטודנטים קטע לקריאה. חלק קראו אותו כמה פעמים. חלק קראו פעם אחת ואז תרגלו לשלוף מה שהם זוכרים מהראש. הקבוצה שקראה שוב ושוב הייתה בטוחה יותר שהיא יודעת. הקבוצה שתרגלה שליפה זכרה יותר בפועל, שבוע אחרי. ההרגשה הטעתה.
החדשות הטובות: אתה לא מתחיל מאפס
למרות שהשיטה צריכה להשתנות, המצב שלך טוב יותר ממה שנדמה. עקומת השכחה לא מחקה הכל. חלק מהידע עדיין שם, רק שקוע עמוק.
אבינגהאוס, שתיעד את עקומת השכחה לפני למעלה ממאה שנה, שם לב לדבר מעניין: חומר שנלמד ונשכח חוזר מהר יותר בפעם השנייה. הוא קרא לזה "חיסכון בלמידה מחדש." אתה לא חוזר לנקודת ההתחלה. אתה חוזר לנקודה שהיא קדימה.
הבעיה היא לא שצריך ללמוד שוב. הבעיה היא ללמוד שוב באותה דרך.
ארבעה דברים שמשנים את הלמידה בפעם השנייה
1. תתחיל מהטעויות, לא מעמוד 1
המבחן הראשון הוא לא סתם ציון. הוא אבחון. אתה כבר יודע בדיוק איפה טעית. תשחזר את השאלות שפספסת ותשאל לגבי כל אחת: לא ידעתי בכלל? ידעתי אבל התבלבלתי? הבנתי את הרעיון אבל טעיתי בפרטים?
כל סוג דורש עבודה אחרת. מה שלא ידעת בכלל צריך למידה מאפס. מה שהתבלבלת בו צריך תרגול ממוקד. מה שטעית בפרטים שלו צריך בדיקה של הדקויות.
הטעות הנפוצה היא לפתוח את הספר מההתחלה ולעבור על הכל. זה מבזבז זמן על מה שכבר יושב, ומשאיר פחות מדי זמן למה שצריך תיקון.
2. תשנה את השיטה, לא רק את הכמות
אם בפעם הראשונה קראת סיכומים ולא הצלחת, הפיתוי הוא לקרוא עוד סיכומים. אבל אם השיטה לא עבדה פעם אחת, יותר מאותו דבר לא ישנה את התוצאה.
במחקר של רודיגר וקרפיק, הסטודנטים תרגלו שילובים שונים של קריאה ושליפה. בטווח הקצר קריאה חוזרת נראתה מועילה, אבל במבחן שנערך שבוע אחר כך הקבוצות שתרגלו יותר שליפה זכרו יותר. כלומר, היתרון לא הגיע מעוד מפגש עם הטקסט, אלא מהמאמץ להפיק אותו מהזיכרון.
בפועל: אם בפעם הראשונה קראת, הפעם תסביר. אם בפעם הראשונה עברת על סיכומים, הפעם תיבחן את עצמך. אם למדת לבד, הפעם תלמד מישהו. הנקודה היא לא לחזור על אותו מהלך בקצב מהיר יותר. הנקודה היא לעשות מהלך אחר.
3. תיבחן את עצמך לפני שאתה חוזר לחומר
נשמע הפוך, אבל המחקר תומך בזה. לפני שאתה פותח את הספר, שב ונסה לזכור מה אתה כבר יודע. על דף ריק, בלי להציץ. מה שעולה מעיד על מה שנגיש לך כרגע. מה שלא עולה מסמן איפה כדאי להתחיל, ואת מה שכן עלה עדיין שווה לבדוק בתרגול.
ריצ'לנד, קורנל וקאו הראו שהמבחן עצמו הוא אירוע למידה. ניסיון לזכור משהו ולא להצליח מכין את המוח לקלוט את המידע הזה טוב יותר אחר כך. החוקרים קראו לזה "אפקט הבחינה המוקדמת": גם כשלא עונים נכון, המבחן משפר את הלמידה שבאה אחריו.
אז לפני שאתה חוזר לחומר, תעשה לעצמך מבחן קצר. לא כדי לבדוק. כדי ללמוד.
4. תסביר מה שאתה "כבר יודע" ותראה מה קורה
הדרך הכי מהירה לגלות מה באמת נשאר מהסבב הראשון היא לנסות להסביר את זה בקול. קח נושא שאתה בטוח שאתה שולט בו, ונסה להסביר אותו מההתחלה, כאילו מולך מישהו שלא יודע כלום.
מה שיודעים זורם. מה שרק מוכר, מגמגם. הרגעים שבהם ההסבר נתקע הם בדיוק הנקודות שצריך לחזור אליהן. זה חוסך שעות של "חזרה על הכל" ומפנה את הזמן למה שבאמת צריך עבודה.
לפני שאתה חוזר לפרק, סגור את הספר ונסה לספר לעצמך בקול: מה הנושא, מה הרעיונות המרכזיים, ואיך הם קשורים. כל מקום שבו אתה אומר "אממ..." או "רגע, מה היה שם..." הוא מקום שצריך עבודה. את מה שזרם כדאי לאמת בשאלה או בתרגיל לפני שמחליטים לדלג.
מתי שווה ללמוד מחדש ומתי לשנות כיוון
לא כל ציון נמוך דורש עוד סיבוב עם אותו חומר. לפני שמתחילים, שווה לשאול: מה קרה בפעם הראשונה? אם הבעיה הייתה שלא למדת מספיק, יותר זמן עם שיטה טובה יעזור. אם הבעיה הייתה בשיטת הלמידה, צריך לשנות גישה. ואם הבעיה הייתה לחץ או חוסר שינה ביום המבחן, אולי הלמידה הייתה בסדר, ומה שצריך לתקן הוא ההכנה ליום עצמו.
בכל מקרה, "לעשות עוד פעם את אותו הדבר" הוא כמעט תמיד המהלך הכי פחות יעיל. הפעם השנייה שווה בדיוק ככה: כהזדמנות לעשות אחרת.
וזה גם מה ש-TeachBack נותן לך
כשחוזרים לנושא שכבר למדו, קשה להבחין בין מה שבאמת יושב לבין מה שרק מרגיש מוכר. ב-TeachBack אתה מסביר את החומר בקול ללומי, ובמקום שהכל ירגיש מוכר בשקט, הפערים יוצאים החוצה. זה מבחן אמת שאפשר לעשות לבד, כל פעם מחדש. חינם.
נסה להסביר נושא ללומי ←- שליפה עדיפה על קריאה חוזרת, אשליית שטף Roediger & Karpicke, "Test-Enhanced Learning: Taking Memory Tests Improves Long-Term Retention," Psychological Science (2006).
- אפקט הבחינה המוקדמת Richland, Kornell & Kao, "The Pretesting Effect: Do Unsuccessful Retrieval Attempts Enhance Learning?" Journal of Experimental Psychology: Applied (2009).
- חיסכון בלמידה מחדש Ebbinghaus, Über das Gedächtnis (On Memory), 1885.