קושי רצוי: למה הלמידה צריכה להרגיש קשה כדי שהיא באמת תעבוד

הרגשת הזרימה מטעה. כשהחומר עובר חלק, המוח מפרש את זה כ"אני יודע את זה". אבל קלות לא אומרת ידיעה. קלות אומרת היכרות. ויש ביניהן פער ענק שנפתח בדיוק כשמגיעים למבחן.

מה זה קושי רצוי

רוברט ביורק, פסיכולוג מאוניברסיטת קליפורניה, טבע את המושג הזה בשנות התשעים. קושי רצוי הוא תנאי שמקשה על הלמידה ברגע עצמו, אבל מוביל לזיכרון חזק יותר לטווח ארוך.

המילה "רצוי" היא המפתח. לא כל קושי עוזר. קושי שגורם לך לחשוב על החומר בצורה עמוקה יותר, לשלוף אותו מהזיכרון, לארגן אותו מחדש, הוא רצוי. קושי שפשוט מפריע, כמו רעש ברקע או עייפות כבדה, הוא לא. אליזבת וביורק סיכמו את העיקרון ב-2011: תנאים שמאטים את הביצועים בזמן התרגול יכולים דווקא לחזק את הזיכרון ואת ההעברה של הידע למצבים חדשים.

למה מה שמרגיש קל לא בונה זיכרון

כאן מגיע הנקודה המרכזית. סודרסטרום וביורק סיכמו אותה במחקר מקיף מ-2015: הביצועים שלך בזמן הלמידה לא מנבאים כמה תזכור אחר כך.

זה נשמע הפוך, אז שווה דוגמה. נניח שאתה לומד פרק בכימיה. אתה קורא אותו פעמיים, והכל מוכר. אם מישהו ישאל אותך עכשיו מה כתוב, תדע לענות. אבל זו לא למידה. זו היכרות רגעית עם הטקסט. עוד יומיים, בלי עוד קריאה, רוב החומר ייעלם.

עכשיו נניח שבמקום לקרוא שוב, אתה סוגר את הספר ומנסה להיזכר מה היה בפרק. אתה זוכר חצי, נתקע ברבע, ולגבי הרבע האחרון אתה לא בטוח. ההרגשה היא של כישלון. "אני לא יודע כלום." אבל עצם המאמץ לשלוף, גם כשהוא נכשל חלקית, בונה מסלולי זיכרון. בפעם הבאה שתלמד את אותו חומר, הוא ייכנס עמוק יותר.

בקיצור: ביצועים טובים בזמן הלמידה לא אומרים שלמדת טוב. ביצועים חלשים בזמן הלמידה לא אומרים שלמדת רע. מה שנראה כמו הצלחה הוא לפעמים אשליה, ומה שנראה כמו כישלון הוא לפעמים למידה אמיתית.

ארבע דרכים שבהן קושי רצוי עובד

הרעיון הזה לא תיאורטי. הוא מופיע בכל שיטת למידה שהמחקר מראה שעובדת. הנה ארבע דוגמאות מעשיות:

לבחון את עצמך במקום לקרוא שוב

לקרוא את הסיכום שוב זה קל. לסגור אותו ולנסות לזכור מה כתוב שם זה קשה. הקושי הזה הוא בדיוק מה שבונה את הזיכרון. כל שליפה מהראש, גם אם היא חלקית ומגומגמת, מחזקת את המידע יותר מעוד סבב קריאה.

לפזר את הלמידה במקום לרכז

לשבת חמש שעות על נושא אחד מרגיש יעיל. אתה "מסיים" נושא ומסמן V. אבל מחקרים מראים שלפזר את אותן חמש שעות על פני כמה ימים בונה זיכרון חזק יותר. הסיבה: כשחוזרים לחומר אחרי הפסקה, צריך להתאמץ יותר כדי להיזכר. המאמץ הזה הוא הקושי הרצוי.

לערבב נושאים במקום ללמוד אחד אחד

לתרגל 20 תרגילים מאותו סוג זה נוח. אתה נכנס לקצב, השגרה מרגיעה. אבל לערבב סוגים שונים, כך שכל תרגיל דורש ממך לזהות קודם מה הבעיה ואיזו שיטה מתאימה, בונה הבנה טובה יותר. במבחן התרגילים לא מגיעים ממוינים לפי נושא. שם אתה צריך גם לזהות וגם לפתור.

לנסח במילים שלך במקום להעתיק

להעתיק הגדרה מהספר זה קל. לסגור את הספר ולנסח את ההגדרה במילים שלך זה קשה יותר. אבל הניסוח מכריח אותך לעבד את המידע, לא רק להעביר אותו מדף לדף. כשתגיע למבחן, אף אחד לא ישאל אותך לצטט. ישאלו אותך להסביר.

מתי קושי הוא לא רצוי

חשוב לא ליפול למלכודת ולחשוב ש"קשה" תמיד אומר "טוב". יש קשיים שפשוט מפריעים.

ללמוד בחדר רועש זה קשה, אבל לא בונה זיכרון. לקרוא חומר שכתוב בצורה מבלבלת זה מתסכל, אבל לא מלמד. להתמודד עם חומר שדורש ידע קודם שאין לך זה מייאש, לא מפרה.

ההבדל פשוט: קושי רצוי נובע ממה שאתה עושה עם החומר. אתה שולף, מנסח, מערבב, מפזר. הקושי נמצא בעיבוד עצמו. קושי לא רצוי נובע מתנאים חיצוניים שלא קשורים לחומר: רעש, עייפות, טקסט גרוע, פער ידע שלא נסגר. אם אתה מתאמץ אבל המאמץ לא מופנה לעיבוד החומר, זה סתם כאב.

מה עושים עם זה בפועל

הרעיון פשוט, אבל ליישם אותו קשה. כי הוא דורש ממך לבחור את הדרך שמרגישה פחות נעימה.

בפעם הבאה שאתה יושב ללמוד, שים לב להרגשה. אם הכל זורם ואתה מרגיש שאתה שולט בחומר, עצור ותשאל את עצמך: האם אני באמת יודע את זה, או שאני מכיר את הטקסט? סגור את המחברת ותנסה להסביר מה למדת. אם אתה מצליח, מצוין. אם אתה נתקע, מצוין גם. מצאת בדיוק מה עוד צריך לעבוד עליו.

ואם אתה באמצע למידה שמרגישה קשה ומתסכלת, לפני שאתה עובר לשיטה "קלה יותר", תבדוק: האם הקושי הזה גורם לך לעבד את החומר? אם כן, תישאר איתו. הוא עובד בשבילך, גם אם ההרגשה הפוכה.

מקורות והרחבה

1. קושי רצוי בלמידה Bjork, E. L., & Bjork, R. A., "Making Things Hard on Yourself, But in a Good Way: Creating Desirable Difficulties to Enhance Learning," in Psychology and the Real World (2011).
2. ביצועים בלמידה לא מנבאים שימור Soderstrom & Bjork, "Learning Versus Performance: An Integrative Review," Perspectives on Psychological Science (2015).
3. תלמידים שופטים לא נכון מה עובד Kornell & Bjork, "The Promise and Perils of Self-Regulated Study," Psychonomic Bulletin & Review (2007).

מה לקרוא אחר כך

שיטת למידה

למה קריאה חוזרת וסימון לא עובדים

לקריאה ← למידה למבחן

תבחן את עצמך: למה מבחן לדוגמה שווה יותר מעוד שעה של סיכומים

לקריאה ←