כישלון פרודוקטיבי: למה לנסות לפני שלמדת עוזר יותר מלהתחיל מההסבר

דמיין שאתה צריך ללמוד נוסחה חדשה בסטטיסטיקה. מולך שתי אפשרויות. באפשרות הראשונה, המרצה מסביר את הנוסחה צעד אחרי צעד, ואז אתה מתרגל. באפשרות השנייה, אתה מקבל בעיה שדורשת את הנוסחה, מנסה לפתור אותה לבד, נכשל, ורק אז שומע את ההסבר.

רוב האנשים בטוחים שהאפשרות הראשונה עדיפה. למה לבזבז זמן על ניסיון שנידון לכישלון?

החוקר מנו קאפור מסינגפור רצה לבדוק את זה. הוא חילק תלמידי תיכון לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה הסבר מלא ואז תרגלה. הקבוצה השנייה ניסתה לפתור בעיות לבד קודם, בלי שום הכנה, ורק אחרי ההתמודדות קיבלה את ההסבר. התלמידים בקבוצה השנייה נכשלו בניסיון הראשוני. אף אחד מהם לא פתר נכון. אבל במבחן שבא אחר כך, הם הראו הבנה עמוקה יותר. הם לא רק ידעו לחזור על הנוסחה, הם ידעו להשתמש בה בבעיות חדשות שלא ראו קודם.

קאפור קרא לזה כישלון פרודוקטיבי (productive failure). הכישלון הוא פרודוקטיבי כי הוא מכין את הקרקע. הניסיון הראשון לא אמור להצליח. הוא אמור לפתוח חורים שההסבר יבוא למלא.

למה דווקא כישלון עוזר ללמוד

כשאתה מנסה לפתור בעיה שעוד לא למדת, שלושה דברים קורים במוח.

הדבר הראשון: אתה מגייס את מה שכבר יודע. גם אם אתה לא מכיר את הפתרון הרשמי, אתה מתחיל לחפש קשרים. מה אני כן יודע? מה דומה לזה? איזה כלים יש לי? המוח סורק ידע קיים ומנסה לחבר אותו לבעיה החדשה. החיפוש הזה מפעיל רשתות זיכרון שהיו רדומות.

הדבר השני: אתה מגלה מה לא יודע. ברגע שאתה מנסה ונתקע, אתה יודע בדיוק איפה החור. זה לא חור מעורפל של "לא הבנתי את הפרק." זה חור ספציפי: "אני לא יודע איך עוברים מהשלב הזה לשלב הבא." כשההסבר מגיע אחר כך, אתה מקשיב לו אחרת. אתה מחפש בדיוק את מה שחסר, במקום לשבת ולהנהן לכל מילה.

הדבר השלישי: אתה מייצר פתרונות שגויים, וזה דווקא טוב. כשאתה מנסה לבד, אתה ממציא שיטות פתרון. רובן לא יעבדו. אבל ברגע שאתה שומע את הפתרון הנכון, אתה יכול להשוות אותו לניסיונות שלך. "אה, מה שניסיתי לא עובד בגלל ש..." ההשוואה הזאת בונה הבנה מבנית, לא רק הבנה של הצעדים.

מה המחקר מראה

קאפור חזר על הניסוי הזה כמה פעמים לאורך השנים, עם תלמידים בגילים שונים ובנושאים שונים. התוצאה חזרה על עצמה. תלמידים שעברו את מסלול הכישלון הפרודוקטיבי הצליחו טוב יותר במשימות שדרשו העברת הידע למצבים חדשים. לא רק שינון, הבנה.

חוקרת גרמנית בשם קתרינה לויבל הוסיפה ממצא חשוב: ההשפעה חזקה יותר כשהתלמידים מודעים לפערים שלהם. כלומר, לא מספיק לנסות ולהיכשל. צריך לשים לב למה נכשלת, איפה נתקעת. המודעות לפער היא מה שהופך את ההסבר הבא ליעיל.

חשוב להדגיש: המחקרים האלה לא אומרים שהסברים לא חשובים. ההסבר הוא חלק הכרחי. מה שמשתנה הוא הסדר: ניסיון קודם, הסבר אחר כך. הניסיון לא מחליף את ההוראה, הוא מכין אותה.

איך ליישם את זה בפועל

הרעיון פשוט ליישום. לפני כל יחידת למידה חדשה, הפוך את הסדר.

במתמטיקה או מדעים מדויקים

לפני שאתה קורא את ההסבר או צופה בסרטון, פתח תרגיל מהנושא ונסה לפתור אותו. אל תחפש את הנוסחה. נסה להגיע לתשובה עם מה שיש לך. כשנתקעת, רשום לעצמך בדיוק איפה נעצרת ומה חסר. רק אז פתח את ההסבר וחפש בדיוק את מה שחסר.

בקריאת טקסט חדש

לפני שאתה קורא פרק בספר, קרא רק את הכותרות והכותרות המשנה. ואז נסה לכתוב במשפט אחד מה לדעתך הפרק מנסה להסביר. נסה לענות על שאלת הסיכום שבסוף הפרק בלי לקרוא אותו. רק אז תתחיל לקרוא. הקריאה תהיה ממוקדת הרבה יותר.

בהכנה לפסיכומטרי או בגרות

לפני שאתה חוזר על נושא עם מורה או קורס, פתח מבחן מהנושא הזה ופתור אותו בלי עזרה. לא משנה אם התוצאה נמוכה. סמן בדיוק אילו שאלות תקעו אותך ולמה. כשתחזור לחומר, תלמד אחרת: לא "עוד פעם הכל מההתחלה" אלא "בדיוק הנקודות שלא ידעתי."

מתי זה לא עובד

כישלון פרודוקטיבי עובד כשיש על מה לבנות. אם הנושא לגמרי חדש ואין לך שום ידע קודם בתחום, הניסיון עלול פשוט לתסכל בלי תועלת. השיטה מתאימה כשיש לך רקע בסיסי שממנו אתה יכול להתחיל לחפש, גם אם אתה לא יודע את הפתרון.

גם הזמן חשוב. אם אתה מנסה ומתייאש אחרי דקה, לא יהיה מספיק התמודדות. ואם אתה מנסה שעה שלמה בלי שום כיוון, זה כבר לא כישלון פרודוקטיבי, זה סתם תסכול. כלל אצבע טוב: תנסה עד שאתה מרגיש שמיצית את מה שאתה יכול לעשות לבד, ואז עבור להסבר.

ההבדל בין כישלון פרודוקטיבי לטעויות רגילות

טעויות קורות לכולם, ויש ערך בללמוד מהן. אבל כישלון פרודוקטיבי הוא משהו ספציפי יותר: הוא מכוון ומתוזמן. אתה בוחר לנסות לפני שלמדת, בידיעה שכנראה לא תצליח. המטרה לא להגיע לתשובה נכונה. המטרה להפעיל את המוח, לפתוח שאלות, ולבנות מוכנות ללמידה שתבוא אחרי.

זה הפוך מהאינסטינקט. בית הספר מלמד אותנו שכישלון הוא בעיה שצריך למנוע. כשמורה מסביר קודם ואז אתה מתרגל, הסדר הזה ממזער טעויות. אבל המחקר מראה שדווקא הטעויות המוקדמות, לפני ההסבר, הן שיוצרות את ההבנה העמוקה.

מקורות והרחבה

1. כישלון פרודוקטיבי Kapur, M., "Productive Failure," Cognition and Instruction, 26(3), 379-424 (2008).
2. כישלון פרודוקטיבי בלמידת מתמטיקה Kapur, M., "Productive Failure in Learning Math," Cognitive Science, 38(5), 1008-1022 (2014).
3. תכנון לכישלון פרודוקטיבי Kapur, M. & Bielaczyc, K., "Designing for Productive Failure," Journal of the Learning Sciences, 21(1), 45-83 (2012).
4. מודעות לפערים מחזקת את ההשפעה Loibl, K. & Rummel, N., "Knowing What You Don't Know Makes Failure Productive," Learning and Instruction, 34, 74-85 (2014).

מה לקרוא אחר כך

שיטת למידה

קושי רצוי: למה הלמידה צריכה להרגיש קשה

לקריאה ← שיטת למידה

טעויות בלמידה: למה התשובה הלא נכונה מחזקת את הזיכרון

לקריאה ←