כרטיסיות למידה הן כנראה הכלי הכי ותיק בעולם הלמידה. לפני Quizlet, לפני אפליקציות, לפני מחשבים, תלמידים חתכו קרטון לריבועים וכתבו מילה בצד אחד והגדרה בשני. הכלי פשוט, נייד, וזול. אפשר ללמוד איתו באוטובוס, בהפסקה, בחמש דקות פנויות.
אבל הפשטות הזאת מסתירה בעיה. רוב האנשים משתמשים בכרטיסיות בצורה שנראית כמו למידה אבל כמעט לא בונה זיכרון. הם עוברים על הערימה, קוראים את שני הצדדים, ומרגישים שהחומר נכנס. המוח מזהה את התשובה ברגע שהוא רואה אותה. אבל לזהות זה לא לזכור.
מה הופך כרטיסייה לכלי למידה
המחקר על כרטיסיות ברור. שני תנאים חייבים להתקיים כדי שהן יעבדו.
תנאי ראשון: שליפה, לא קריאה. כשאתה מסתכל על הצד של השאלה, אתה חייב לנסות להיזכר בתשובה לפני שהופך. לא להציץ ולחשוב "אה, כן, אני יודע מה כתוב שם." לנסות לומר את התשובה, בקול או בראש, לפני שמסתכלים. קרפיק ורודיגר הראו ב-2008 שהמאמץ של השליפה הוא מה שמחזק את הזיכרון. קריאת התשובה לא עושה את אותו דבר.
תנאי שני: פיזור על פני זמן. ניית קורנל מאוניברסיטת וויליאמס בדק ב-2009 איך תלמידים לומדים עם כרטיסיות. הוא מצא שרוב התלמידים צוברים את כל הכרטיסיות לישיבה אחת ארוכה. ושתלמידים שפיזרו את הלמידה על פני כמה ימים זכרו הרבה יותר טוב. אותו זמן למידה בדיוק, אותן כרטיסיות בדיוק. רק הפיזור שינה את התוצאה.
כרטיסייה שאתה קורא היא פתק. כרטיסייה שאתה מנסה לזכור היא תרגיל למוח.
שלוש הטעויות שרוב התלמידים עושים
לקרוא את שני הצדדים
הטעות הכי נפוצה. מסתכלים על השאלה, הופכים מיד לתשובה, קוראים, מנהנים, ממשיכים. זה נעים, מהיר, ולא עושה כמעט כלום. הערך של כרטיסייה הוא ברגע שבו אתה מנסה לשלוף את התשובה ולא מצליח. דווקא הרגע הקשה הזה הוא מה שבונה את הזיכרון. מי שהופך את הכרטיסייה לפני שניסה, מדלג על הרגע היחיד שמשנה.
לדחוס את כל הערימה ללילה אחד
תלמידים שלומדים כרטיסיות בערב לפני המבחן מרגישים שהחומר נכנס. ובמבחן למחרת הוא אכן שם. הבעיה: שבוע אחרי, רוב המילים נעלמות. זו עקומת השכחה בפעולה. מי שמפזר את אותה ערימה על פני ארבעה או חמישה ימים, בישיבות קצרות, זוכר הרבה יותר לאורך זמן.
כרטיסיות עמוסות מדי
כרטיסייה עם שלוש שורות בצד אחד ופסקה שלמה בצד השני היא לא כרטיסייה. היא דף מקוצר. כרטיסייה טובה נושאת רעיון אחד: שאלה אחת, תשובה אחת. ככל שהכרטיסייה פשוטה יותר, קל יותר למוח לשלוף את התשובה. וקל יותר לזהות מתי לא יודעים.
ארבעה צעדים להכנת כרטיסיות שעובדות
1. רעיון אחד לכרטיסייה
אל תכתוב "מה הם עקרונות הדמוקרטיה?" עם רשימה של שמונה נקודות בצד השני. פצל. כרטיסייה אחת לכל עיקרון. "מהו עיקרון הפרדת הרשויות?" ובצד השני תשובה של משפט אחד או שניים. קצר, ממוקד, משהו שאפשר לשלוף מהראש.
2. כסה את התשובה ונסה לומר אותה
תסתכל על הצד של השאלה. אל תהפוך. נסה לומר את התשובה בקול, או לכתוב אותה על פתק. רק אחרי שניסית, הפוך ובדוק. אם ידעת, עבור הלאה. אם לא, זה בסדר גמור. השאר את הכרטיסייה בערימה שתחזור אליה.
3. חלק לשתי ערימות
אחרי מעבר ראשון על כל הערימה, יש לך שתי קבוצות: כרטיסיות שידעת, וכרטיסיות שלא. עכשיו תחזור רק על אלה שלא ידעת. תמשיך עד שהערימה הזאת מתרוקנת. מחר, תתחיל מהתחלה עם כל הכרטיסיות ביחד.
4. פזר על פני ימים
אם יש לך שבוע לפני המבחן, אל תשב עם הכרטיסיות ביום אחד. עשר דקות ביום, כל יום, עדיפות על שעה ביום אחד. המוח צריך לישון בין חזרות כדי לקבע זיכרון. פיזור על פני ימים הוא ההבדל בין "לזכור למבחן" ל"לזכור באמת."
מתי כרטיסיות לא מספיקות
כרטיסיות מצוינות לשינון עובדות, מונחים, מילות אוצר ונוסחאות. הן פחות מתאימות ללמידת הבנה עמוקה. אם צריך לזכור הגדרה, כרטיסייה עובדת. אם צריך להבין למה משהו קורה, או להסביר תהליך מורכב, צריך לנסח הסבר שלם במילים שלך. זה דורש כלי אחר.
דנלוסקי ועמיתיו הראו בסקירה הגדולה שלהם מ-2013 שתרגול שליפה (practice testing) קיבל דירוג של "תועלת גבוהה." אבל הם הבחינו שהתועלת תלויה בסוג השאלה. שאלות שדורשות שינון פשוט עובדות מצוין עם כרטיסיות. שאלות שדורשות הסבר, ניתוח או יישום דורשות פעולה עמוקה יותר.
הכלל הפשוט: אם התשובה היא מילה, מספר, או משפט קצר, כרטיסייה היא הכלי הנכון. אם התשובה היא הסבר של כמה משפטים, צריך לתרגל את ההסבר עצמו, לא רק לזכור את הנקודה הראשונה.
וזה בדיוק ההבדל בין לזכור לבין להבין
כרטיסיות עוזרות לשנן עובדות. אבל כשהמבחן דורש ממך להסביר, לנתח או ליישם, צריך משהו נוסף: לנסח את החומר במילים שלך ולבדוק אם ההסבר עומד. ב-TeachBack אתה מסביר נושא בקול ללומי. היא מקשיבה ושואלת שאלות. אם החלקת על משהו לא ברור, היא מבקשת שתסביר שוב. בשביל מה שצריך לשנן, כרטיסיות. בשביל מה שצריך להבין, הסבר בקול. כל אחד למה שהוא טוב בו.
נסה להסביר נושא ללומי ←- שליפה ולמידה Karpicke & Roediger, "The Critical Importance of Retrieval for Learning," Science (2008).
- כרטיסיות ופיזור למידה Kornell, "Optimising Learning Using Flashcards: Spacing Is More Effective Than Cramming," Applied Cognitive Psychology (2009).
- דירוג שיטות למידה Dunlosky, Rawson, Marsh, Nathan & Willingham, "Improving Students' Learning With Effective Learning Techniques," Psychological Science in the Public Interest (2013).