הקלטת ההרצאה: מתי היא באמת עוזרת, ומתי היא רק דוחה את הלמידה

ההקלטה היא אחד הכלים היותר שימושיים שיש לסטודנט, ואחד הכלים שהכי קל להשתמש בהם לא נכון. שווה להפריד בין שתי שאלות שמתערבבות תמיד: האם כדאי שתהיה הקלטה, והאם כדאי להישען עליה. התשובות שונות.

מה ההקלטה עושה לך בזמן ההרצאה

כשאתה יודע שההרצאה מוקלטת, הדחיפות נעלמת. אין צורך להתאמץ להבין את המשפט הזה עכשיו, כי אפשר לשמוע אותו שוב. הקשב יורד לאט, בלי שתשים לב, ובמקום להקשיב אתה מתמלל. היד רושמת מילים והראש לא נמצא שם.

זה החלק שנמצא לגמרי בשליטה שלך, והוא גם הכי חשוב. אם ההקלטה גורמת לך להקשיב פחות, שילמת מחיר מלא בזמן אמת בשביל גיבוי שכנראה לא תפתח.

מה מצאו על סטודנטים שהחליפו נוכחות בהאזנה

ב-2019 פרסמה אמה נורדמן עם עמיתיה מחקר בכתב העת Higher Education שבדק את הקשר בין נוכחות בהרצאות, שימוש בהקלטות, והישגים, בשנים שונות של התואר. התוצאה שעולה משם מסודרת יותר ממה שרוב הדיון מציע.

ראשית, עצם קיומן של ההקלטות לא הוריד נוכחות. החוקרים גם לא מצאו תמיכה בטענה שמתן הקלטות פוגע בהישגים. שנית, וזה העיקר, מה שנמצא תלוי בסוג השימוש ובמי שמשתמש. אצל סטודנטים שהתקשו, ההקלטה נראתה מועילה כשהיא שימשה תוספת לשיעור, ולא כשהיא שימשה תחליף לנוכחות. סטודנטים חזקים דווקא כן הצליחו לפצות באמצעות ההקלטה על הרצאה שהוחמצה. ויש שם ממצא שמפתיע: אצל סטודנטים עם ממוצע גבוה, שילוב של נוכחות גבוהה עם שימוש גבוה בהקלטות לא נקשר לתוצאות טובות יותר.

כדאי לדעת גם מה אי אפשר להסיק מכאן. זה מחקר מתאם, על תוכנית לימודים אחת בפסיכולוגיה, ולכן הוא מתאר קשרים בין התנהגות להישגים ולא מוכיח סיבה ותוצאה. התמונה גם לא זהה בכל שנות התואר, וזו אחת המסקנות המרכזיות שלו.

מה שכן אפשר לקחת מכאן: ההקלטה עובדת טוב יותר מעל השיעור מאשר במקומו. אין סיבה להימנע ממנה, ואין גם סיבה לבנות עליה את הסמסטר. מה שקובע הוא מה אתה עושה איתה, וזה הנושא של רוב מה שבא אחר כך.

אין בעיה עם זה שההרצאה מוקלטת. הבעיה מתחילה כשההקלטה הופכת לתוכנית הלימוד העיקרית שלך.

האזנה חוזרת היא קריאה חוזרת עם אוזניות

נניח שנכחת, ואתה חוזר להקלטה כדי ללמוד. הדרך הטבעית היא ללחוץ על נגן ולהאזין מההתחלה. זה מרגיש כמו למידה. המרצה מסביר, הכל מובן, ראית את זה כבר פעם אחת ולכן הכל גם מוכר.

ההרגשה הזאת היא בדיוק אותה מלכודת שיש בקריאה חוזרת של סיכום. אתה מזהה את החומר ולא שולף אותו. קרפיק ורודיגר הראו ב-2008 במאמר בכתב העת Science עד כמה ההבדל הזה גדול: מי שהמשיך להיבחן על חומר שכבר ידע זכר כשמונים אחוז ממנו שבוע אחר כך, ומי שהפסיק להיבחן ירד לסביבות שלושים ושישה אחוז, גם כשהמשיך ללמוד את אותו חומר שוב. המשך לימוד פסיבי של חומר שאתה מזהה כמעט לא הוסיף. השליפה הוסיפה מאוד.

לכן, לפני שאתה פותח את ההקלטה, כדאי לעשות משהו אחר. סגור את המחשב וכתוב מהראש מה אתה זוכר מהשיעור ההוא. חמש דקות מספיקות. מה שיישאר ריק בדף הוא רשימת הקטעים שבשבילם ההקלטה באמת נחוצה.

מהירות השמעה: עד כמה מהר זה יותר מדי

כמעט כל מי שמאזין להקלטות מאיץ אותן. בסקר שנעשה במסגרת מחקר שפרסמו דילן מרפי ועמיתיו ב-2022 בכתב העת Applied Cognitive Psychology, שמונים וחמישה אחוז מהסטודנטים דיווחו שהם צופים בהרצאות מוקלטות במהירות מוגברת. החוקרים בדקו מה זה עושה להבנה, מיד אחרי הצפייה ושבוע אחריה.

הממצא מרגיע יותר ממה שמצפים. המעבר ממהירות רגילה ל-1.5 ואפילו לכפול לא פגע בהבנה במידה משמעותית. הפגיעה הופיעה במהירות של פי שניים וחצי. בנוסף, מי שצפה בהרצאה פעמיים במהירות מוגברת, בפער של שבוע בין הצפיות, זכר אותה טוב יותר ממי שצפה בה פעם אחת במהירות רגילה.

שתי הערות כדי לא למתוח את זה יותר ממה שנמצא. הראשונה: הבדיקות היו על הבנה של הרצאה מוקלטת בתנאי מחקר, ולא על קורס שלם עם מבחן סוף סמסטר. השנייה, והחשובה: היתרון קיים רק אם אתה עושה משהו עם הזמן שחסכת. אם האצת את ההרצאה כדי לסיים אותה מהר ולעבור לטלפון, לא הרווחת שום דבר.

איך לחזור להקלטה כך שמשהו יישאר

זה סדר עבודה שלוקח בין עשרים לארבעים דקות להרצאה, ולא חמישים דקות של האזנה פסיבית.

1. תכתוב מהראש לפני שאתה פותח

חמש דקות, דף ריק, מה אתה זוכר מהשיעור. גם אם יוצא מעט, הפעולה הזאת מראה לך במדויק מה חסר.

2. תיכנס עם שאלה, לא מההתחלה

קח נקודה אחת שלא יושבת, וחפש רק אותה. שקופיות ממוספרות, שעה שרשמת בשיעור או חיפוש בתמלול יביאו אותך לשם בדקה. האזנה מהמילה הראשונה שורפת את כל הריכוז על הפתיחה, שהיא בדרך כלל החלק שכבר הבנת.

3. עצור והסבר בקול

בכל פעם שהמרצה סיים רעיון, עצור את הנגן ותגיד את הרעיון בקול במילים שלך. זה החלק שהופך האזנה לשליפה, וזה גם החלק שהכי קל לדלג עליו. במחקר על למידה מווידאו מצאו שלמידה טובה יותר כשהחומר מגיע בקטעים שהלומד שולט בקצב שלהם, ולא כרצף אחד. הכפתור שעוצר הוא הכלי הכי חזק בנגן.

4. מהירות 1.5 עד 2, לא מעל

בקטעים של הסבר מוכר אפשר להאיץ. בקטעים שבהם נתקעת כדאי לחזור למהירות רגילה, ולפעמים לשמוע את אותן שלושים שניות פעמיים.

5. סבב שני בפער של ימים

אם אתה מתכוון לחזור לאותה הרצאה פעם שנייה, אל תעשה את זה באותו ערב. פער של כמה ימים עושה לזיכרון יותר מהאזנה כפולה ברצף.

שים לב מה משותף לכל החמישה: בכל אחד מהם אתה עושה משהו, ולא רק שומע. הקלטה שאתה מאזין לה בלי לעצור ובלי להגיד כלום היא הדבר שהיא נראית כמוהו, חמישים דקות שעברו.

ומה עם תמלול או סיכום אוטומטי?

היום כמעט כל הקלטה יכולה לקבל תמלול, ורבים גם מבקשים סיכום אוטומטי שלה. כלים כאלה פותרים בעיה אמיתית: הם עוזרים למצוא את הקטע הנכון מהר, וזה בדיוק מה שצעד שני למעלה דורש. שווה להשתמש בהם לזה.

הם לא פותרים את הבעיה השנייה. סיכום שמישהו אחר הפיק בשבילך הוא עוד טקסט שאתה קורא ומזהה. הפעולה שמקבעת חומר היא ההפקה שלך, והיא לא מתרחשת כשקוראים סיכום חלק. אם קיבלת תמלול, השימוש הטוב בו הוא לאתר איתו את שתי הדקות שאתה צריך, ואז לסגור אותו ולהסביר את הרעיון בקול בלי להציץ בו.

הרחבנו על זה בשני מקומות: ללמוד עם AI, ומה לעשות כשכלי מקריא לך את החומר בעברית.

וכשפספסת שיעור באמת

לפעמים אין ברירה. היית חולה, הייתה התנגשות, קרו החיים. במקרה הזה ההקלטה היא הדבר הטוב שיש לך, וכדאי להתייחס אליה אחרת מאשר לחזרה על שיעור שנכחת בו. שם אין לך זיכרון להישען עליו, ולכן כן צריך לעבור על הכל, אבל עם עצירות תכופות ועם ניסיון לנסח כל חלק במילים שלך לפני שממשיכים. זה לוקח יותר זמן מהרצאה חיה, וזה אחד ההסברים האפשריים לכך שהחלפה קבועה של נוכחות בהאזנה נקשרה לתוצאות פחות טובות. איך להשלים שיעור שפספסת נכנס לזה בפירוט.

מקורות והרחבה

1. הקלטה כתוספת מול הקלטה כתחליף לנוכחות Nordmann et al., "Turn up, tune in, don't drop out: the relationship between lecture attendance, use of lecture recordings, and achievement at different levels of study," Higher Education (2019).
2. מהירות השמעה והבנה Murphy, Hoover, Agadzhanyan, Kuehn & Castel, "Learning in double time: The effect of lecture video speed on immediate and delayed comprehension," Applied Cognitive Psychology 36(1) (2022).
3. שליפה מול חזרה פסיבית Karpicke & Roediger, "The Critical Importance of Retrieval for Learning," Science 319 (2008), 966-968.
4. למידה בקטעים בקצב הלומד Mayer, Multimedia Learning, Cambridge University Press. עקרון החלוקה לקטעים (segmenting).

מה לקרוא אחר כך

שיטת למידה

ללמוד משיעור: איך להפוך הרצאה ללמידה

לקריאה ← שיטת למידה

פספסתי שיעור: איך להשלים את החומר

לקריאה ←