מתי ללמוד: האם יש שעה שבה המוח קולט טוב יותר

אתה יושב ללמוד בשמונה בערב וכלום לא נכנס. חבר שלך מספר שהוא קם בשש וחצי ולמד שעתיים מעולות לפני בית הספר. אז אולי כל הבעיה היא השעה? אולי אם רק תעבור לבוקר, זה יסתדר?

יש על זה מחקר אמיתי, והוא מעניין. הוא פשוט לא אומר את מה שרוב הכתבות מוכרות. במחקר לא מצאו שעת קסם שעובדת לכולם. מה שכן מצאו זה שההתאמה בין השעון הפנימי שלך לבין השעה שבחרת משפיעה על הביצועים. לתופעה הזאת קוראים אפקט הסינכרון.

מה באמת מצאו

בשנת 2007 קבוצת חוקרים בדקה בני נוער בגילי 11 עד 14. הם חילקו אותם לשני סוגים, "טיפוסי בוקר" ו"טיפוסי ערב", לפי שאלון על הזמן המועדף עליהם. ואז העבירו לכולם אותם מבחני חשיבה, חלקם בבוקר וחלקם אחר הצהריים.

התוצאה הייתה הצלבה נקייה. בבוקר, טיפוסי הבוקר הצליחו יותר. אחרי הצהריים התמונה התהפכה: הביצועים של טיפוסי הבוקר ירדו, ושל טיפוסי הערב עלו. אותם ילדים, אותם מבחנים, הבדל בשעה בלבד.

שימו לב מה זה לא אומר. זה לא אומר שהבוקר עדיף. זה אומר שיש לך שעון פנימי, ושכשאתה לומד בזמן שמתאים לו אתה עובד טוב יותר. סקירת מחקר רחבה משנת 2023 מסכמת את הממצאים האלה מעשרות ניסויים, כולל אצל מבוגרים.

וכדאי להיות הוגנים לגבי הגודל של האפקט. מדובר בהבדלים מתונים, במשימות מעבדה קצרות, לא בציוני בגרות. השעה לא תהפוך תלמיד אחד לתלמיד אחר. היא כן יכולה להוסיף לך קצת, בחינם, כל יום.

אין שעה שבה המוח לומד טוב יותר. יש שעה שבה המוח שלך לומד טוב יותר.

למה הרבה בני נוער מרגישים חיים רק בערב

אם אתה מרגיש שאתה מתעורר באמת רק אחרי ארבע, יש לזה הסבר ביולוגי. מרי קרסקדון וחוקרים אחרים תיעדו שבגיל ההתבגרות השעון הביולוגי נדחה קדימה. הנטייה להירדם מאוחר ולקום מאוחר גדלה, וזה קורה בגלל שינויים בוויסות השינה עצמו. זו לא עצלות ולא הרגל רע.

הבעיה היא שמערכת השעות לא זזה יחד עם השעון הזה. בשנת 2017 מחוז החינוך בסיאטל דחה את תחילת הלימודים בתיכונים משבע וחמישים לשמונה ארבעים וחמש. חוקרים מדדו תלמידי כיתה י' בשני בתי ספר עם שעוני פעילות על היד, שנה לפני השינוי ושנה אחריו. אחרי השינוי הם ישנו חצי שעה יותר בלילה, וחציון הציונים בשני בתי הספר עלה בכ-4.5 אחוזים.

בהיעדרויות ובאיחורים התמונה הייתה פחות אחידה. השיפור נמדד רק באחד משני בתי הספר, זה שבו שיעור התלמידים ממשפחות מעוטות אמצעים גבוה בהרבה. בבית הספר השני לא נמצא הבדל. כלומר גם כשהשינוי עוזר, הוא לא עוזר לכולם באותה מידה.

זה מחקר תצפיתי, ולא הוכחה מוחלטת שהשעה לבדה עשתה את זה. אבל זו קבוצה גדולה ומדידה אמיתית, והכיוון ברור. מבחינה מעשית, יש כאן שני דברים ששווה לקחת. הראשון: השעות הטובות שלך כנראה מאוחרות ממה שמערכת השעות מניחה. השני: השעות שאתה כבר יושב בהן בכיתה הן לא בהכרח החלון שבו כדאי לך לתכנן גם את הלמידה העצמאית.

ההפתעה: לפעמים דווקא השעה החלשה עוזרת

בשנת 2011 שתי חוקרות בדקו משהו יותר עדין. הן נתנו לאנשים שני סוגי בעיות. סוג אחד דורש חשיבה שיטתית, צעד אחרי צעד, כמו תרגיל שאתה יודע איך לגשת אליו. הסוג השני דורש תובנה, אותו רגע שבו פתאום נופל האסימון ורואים את הפתרון מזווית אחרת.

כל משתתף הגיע למפגש אחד בלבד, בשעה שהתאימה לשעון הפנימי שלו או בשעה שלא, ופתר שם בעיות משני הסוגים. ההשוואה היא בין קבוצות של אנשים, לא של אותו אדם מול עצמו, וכדאי לזכור את זה כשמעריכים כמה חזק הממצא. בבעיות השיטתיות לא נמצא הבדל עקבי. בבעיות התובנה קרה ההפך ממה שהיו מצפים: אנשים פתרו טוב יותר דווקא בשעה הפחות טובה שלהם.

ההסבר שהוצע: כשאתה עייף, המסננים שלך חלשים יותר. פחות סינון של רעיונות מוזרים, יותר סיכוי שהרעיון הלא צפוי יעבור. וזה בדיוק מה שדרוש כשאתה תקוע.

אל תבנה על זה את השבוע. זה קו מחקר יחסית צר והאפקט קטן. אבל שווה לזכור אותו כשמגיעה שעת החולשה. אם יש שאלה שאתה תקוע עליה כבר יומיים, השעה העייפה היא זמן סביר לפתוח אותה שוב. פרק חדש לגמרי, לעומת זאת, מגיע לחלון הטוב שלך.

איך למצוא את החלון שלך בשבוע אחד

כאן נמצאת המלכודת האמיתית, והיא לא קשורה לשעון. אנחנו בוחרים את שעת הלמידה לפי הרגשה, וההרגשה משקרת. בחצות הבית שקט, הטלפון דומם, ואין אף אחד שקורא לך. השקט הזה מרגיש כמו ריכוז. הוא לא. הוא רק שקט, והמוח שלך באותה שעה עשוי לעבוד בחצי כוח בלי שתשים לב.

הדרך היחידה לדעת היא למדוד תוצאה, לא תחושה. הנה בדיקה שלוקחת שבוע.

1. בחר שני חלונות קבועים

לדוגמה ארבע עד חמש אחר הצהריים, ותשע עד עשר בערב. אותו אורך, אותו סוג חומר. אל תבחר חלון שאתה כבר יודע שלא תשמור עליו.

2. בכל חלון, למד קטע וסגור הכל

למד קטע בגודל דומה, ואז סגור את המחברת והסבר אותו בקול במשך שתי דקות. תרשום לעצמך על דף בנפרד את הנקודות המרכזיות שאמורות להיות בהסבר, וגם כמה נקודות רשמת. המספר הזה חשוב לשלב הבא.

3. למחרת, לפני שאתה מתחיל, נסה להיזכר

שתי דקות, בלי להציץ בשום דבר. תגיד בקול מה אתה זוכר מהקטע של אתמול. אחר כך פתח את דף הנקודות וספור כמה מהן חזרו אליך, מתוך כמה שהיו. שש מתוך שמונה, שלוש מתוך עשר.

4. אחרי שבוע, תשווה אחוזים

לא תחושות, וגם לא מספרים גולמיים. אם בחלון אחד היו קטעים עם עשר נקודות ובשני קטעים עם ארבע, ספירה של נקודות שחזרו תיתן יתרון מדומה לחלון עם הקטעים העמוסים. לכן משווים את היחס, לא את הכמות.

ועוד דבר שמונע הטיה: תחליף בין החלונות במהלך השבוע. אם המתמטיקה תמיד נופלת בערב וההיסטוריה תמיד אחר הצהריים, מה שתמדוד זה ההבדל בין המקצועות ולא בין השעות. תן לכל מקצוע להופיע בשני החלונות. אם בסוף השבוע האחוזים דומים, מצוין, זה אומר שאתה גמיש והשעה פחות קריטית אצלך.

מה חשוב יותר מהשעה

עכשיו הכנות. אחרי כל מה שכתוב למעלה, השעה היא לא המשתנה הכי חשוב בלמידה שלך. שני דברים חזקים ממנה בהרבה.

הראשון הוא עקביות. שעה קבועה בארבע, שאתה באמת יושב בה חמישה ימים בשבוע, שווה יותר משעת שיא מושלמת בשש בבוקר שקורית פעמיים ומתה. השעה הטובה ביותר עבורך היא זו שאתה מצליח לשמור עליה.

השני הוא מה שאתה עושה בתוך השעה. חצי שעה של בחינה עצמית בשעה החלשה שלך תלמד אותך יותר משעה של קריאה חוזרת בשיא הכושר. שיטת הלמידה מכריעה בפער גדול על פני שעת הלמידה. אם אתה מתלבט איפה להשקיע מאמץ, זה שם.

מה עושים כשאין לך בחירה

רוב התלמידים לא באמת בוחרים. יש בית ספר עד ארבע, אימון, אחים קטנים, לפעמים עבודה. השעות שנשארות הן השעות שנשארות. במקרה הזה השאלה משתנה: לא מתי ללמוד, אלא מה ללמוד בכל שעה.

חלק את המשימות לפי הדרישה שלהן:

• לשעות הטובות שלך: חומר חדש לגמרי, פרק שנתקעת בו, כל דבר שדורש להחזיק כמה רעיונות בראש בו זמנית.
• לשעות החלשות: חזרה על חומר שכבר יודעים, סידור החומר, מעבר על טעויות ממבחן קודם, הכנת רשימה של מה לא ברור לקראת מחר.

הנקודה: בשעה החלשה עדיין אפשר לעשות עבודה אמיתית. פשוט לא את העבודה הכי תובענית. תלמידים רבים מבזבזים את השעה הטובה שלהם על סידור מחברות, ואז נשארים עם הפרק הקשה בשעה שבה כבר אין כוח.

ודבר אחרון על השעה שלפני השינה. אם אתה לומד עד מאוחר, שווה לסיים בחזרה קצרה על מה שלמדת באותו יום ואז ללכת לישון. השינה שאחרי הלמידה היא חלק מהלמידה עצמה, והיא לא מתחלפת בעוד שעה מול הספר.

מקורות והרחבה

1. אפקט הסינכרון אצל בני נוער Goldstein, Hahn, Hasher, Wiprzycka & Zelazo, "Time of day, intellectual performance, and behavioral problems in morning versus evening type adolescents," Personality and Individual Differences 42(3), 431-440 (2007).
2. סקירת מחקר על טיפוסי בוקר וערב May, Hasher & Healey, "For Whom (and When) the Time Bell Tolls: Chronotypes and the Synchrony Effect," Perspectives on Psychological Science (2023).
3. דחיית השעון הביולוגי בגיל ההתבגרות Carskadon, "Sleep, circadian rhythms, and delayed phase in adolescence," Sleep Medicine (2007).
4. דחיית שעת הפתיחה בסיאטל Dunster et al., "Sleepmore in Seattle: Later school start times are associated with more sleep and better performance in high school students," Science Advances 4:eaau6200 (2018).
5. בעיות תובנה בשעה הלא אופטימלית Wieth & Zacks, "Time of day effects on problem solving: When the non-optimal is optimal," Thinking & Reasoning 17(4), 387-401 (2011).

מה לקרוא אחר כך

שיטת למידה

שינה ולמידה: למה הלילה שאחרי חשוב לא פחות

לקריאה ← שיטת למידה

הרגלי למידה: איך לבנות שגרה שמחזיקה

לקריאה ←