קידוד כפול: למה ציור פשוט שווה יותר מעמוד סיכום

רוב התלמידים לומדים עם מילים בלבד. קוראים, כותבים סיכום, קוראים שוב. המילים חוזרות על עצמן, ואחרי יום או יומיים הן מתחילות להיטשטש. זה קורה כי המידע נשמר במסלול אחד בלבד. ציור, גם ציור עלוב, פותח מסלול שני.

מה קורה במוח כשאתה מצייר

כשאתה קורא משפט בספר, המוח מעבד אותו כמילים. הוא מפענח את המשמעות, ואם הכל ברור, ממשיך הלאה. זה מסלול אחד.

כשאתה מצייר את מה שקראת, קורים כמה דברים בבת אחת. קודם כל, אתה חייב להחליט מה לצייר. זה כבר מכריח אותך לשאול: מה פה חשוב? מה הקשר בין החלקים? איך אני מתרגם את זה לצורה? זו עבודה שקריאה חוזרת לא דורשת כלל.

אחר כך, כשהציור מוכן, המידע מאוחסן בשני מקומות בזיכרון: כמילים וכתמונה. שני מסלולים שמובילים לאותו ידע. אם מסלול אחד נסתם, השני עדיין עובד.

מה אומר המחקר

הפסיכולוג הקנדי אלן פאיביו תיאר את זה כבר בשנות השמונים. הוא קרא לתיאוריה "קידוד כפול": המוח מעבד מידע בשני ערוצים נפרדים, מילולי וחזותי. מידע שעובר דרך שני הערוצים נחרט עמוק יותר, כי אפשר להגיע אליו משתי דרכים.

שלושים שנה אחרי, חוקרים מאוניברסיטת ווטרלו בקנדה (וומס, מיד ופרננדז) בדקו את זה ישירות. הם נתנו למשתתפים רשימת מילים ללמוד. חלק כתבו את המילים, חלק ציירו אותן. מי שצייר זכר כמעט כפליים יותר מילים במבחן שאחרי.

הממצא המפתיע: איכות הציור לא שינתה כלום. שרבוט של כמה שניות עבד בדיוק כמו ציור מפורט ויפה. מה שעשה את ההבדל הוא עצם התהליך של תרגום מילים לתמונה, לא מה שיצא על הדף.

לא צריך לדעת לצייר. צריך רק לנסות לצייר. ההבדל בזיכרון בא מהתהליך, לא מהתוצאה.

ריצ'רד מאייר, חוקר מולטימדיה מאוניברסיטת סנטה ברברה, הוסיף עוד רובד

מאייר בחן עשרות מחקרים על למידה משילוב של מילים ותמונות, ומצא תבנית עקבית: אנשים לומדים טוב יותר כשמידע מוצג גם כטקסט וגם כתמונה, בהשוואה לטקסט בלבד. הוא קרא לזה "עקרון המולטימדיה." זה עובד גם כשמישהו אחר מצייר עבורך (תרשים בספר), וגם, ובמיוחד, כשאתה מצייר בעצמך.

ארבע דרכים להוסיף ציור ללמידה

1. תרשים של תהליך

לומד על מחזור המים? צייר חצים בין שמש, ענן, גשם וים. לומד על מערכת העיכול? ריבועים עם שמות, חצים בין שלב לשלב. לא צריך שזה יהיה יפה. צריך שזה יראה לך את הסדר.

2. ציור של מושג מופשט

לא כל מה שלומדים אפשר לצלם. אבל כמעט לכל דבר אפשר למצוא דימוי. היצע וביקוש? שני קווים שנפגשים. אינפלציה? בלון שמתנפח. פוטוסינתזה? שמש, עלה, חץ כלפי חוץ. המטרה היא לא ציור מדעי מדויק. המטרה היא לתת למוח עוגן ויזואלי שהמילים יכולות להיתפס בו.

3. השוואה ויזואלית

כשלומדים שני דברים דומים (מיטוזה ומיוזה, מלחמת העולם הראשונה והשנייה, שני סוגי תגובה כימית), צייר אותם זה לצד זה. שתי עמודות, קווים שמחברים מה שדומה, עיגולים סביב מה ששונה. ההשוואה הויזואלית עוזרת לזכור את ההבדלים הרבה יותר מרשימת נקודות כתובה.

4. ציר זמן

אירועים היסטוריים, שלבים בתהליך ביולוגי, פרקים בספרות. קו ישר, נקודות עליו, שם קצר ליד כל נקודה. ציר זמן מציב את המידע בסדר מרחבי, וזה עוזר למוח לשלוף אותו בסדר הנכון.

מתי ציור לא עוזר

ציור עוזר כשהוא מכריח אותך לעבד את החומר. אם אתה מעתיק תרשים מהספר בלי לחשוב, זה כמו להעתיק סיכום. העיבוד נעלם, ואיתו גם היתרון.

כלל פשוט: אם הציור דרש ממך להחליט מה לשים ואיפה, הוא עבד. אם רק העתקת קווים, חבל על הזמן.

מקורות והרחבה

1. תיאוריית הקידוד הכפול Paivio, A., Mental Representations: A Dual Coding Approach, Oxford University Press (1986).
2. אפקט הציור בזיכרון Wammes, Meade & Fernandes, "The Drawing Effect: Evidence for Reliable and Robust Memory Benefits in Free Recall," Quarterly Journal of Experimental Psychology (2016).
3. עקרון המולטימדיה בלמידה Mayer, R.E., Multimedia Learning, Cambridge University Press (2009).

מה לקרוא אחר כך

שיטת למידה

מפת מושגים: איך לצייר את מה שלמדת

לקריאה ← שיטת למידה

סיכומים: למה רוב הסיכומים לא עוזרים

לקריאה ←