הטלפון על השולחן: למה הוא מפריע ללמידה גם כשהוא על שקט

אתה יושב ללמוד. הטלפון על שקט, המסך כבוי. הכל בסדר. אבל אחרי כמה דקות, בלי שתשים לב, היד כבר נמשכת אליו. רק בדיקה קטנה. שנייה. ואז עברו חמש דקות, ואתה מנסה להיזכר מה קראת לפני שהסתכלת.

רוב הסטודנטים מניחים שהבעיה היא חוסר משמעת. אם רק היו מחזיקים מעמד ולא נוגעים, הטלפון לא היה מפריע. אבל המחקר מספר סיפור אחר: הבעיה מתחילה הרבה לפני שאתה נוגע בטלפון. היא מתחילה ברגע שהוא נמצא בטווח הראייה.

שש דקות. זה כל מה שמחזיקים

ב-2013 חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה צפו ב-263 תלמידי תיכון וסטודנטים בזמן שלמדו בבית. הם ישבו לצידם ותיעדו, דקה אחרי דקה, מה כל תלמיד עושה. התוצאה: הסטודנט הממוצע החזיק מעמד פחות מ-שש דקות לפני שקפץ למשהו אחר. ברוב המקרים, הקפיצה הייתה לטלפון או לרשת חברתית.

שש דקות זה לא מספיק כדי להבין פסקה מורכבת, לפתור תרגיל, או לבנות הסבר. זה בקושי מספיק כדי להיכנס לקצב. וכל קפיצה לא רק גוזלת את הזמן שלה. היא גוזלת גם את הזמן שאחריה, כי לחזור לריכוז לוקח עוד כמה דקות.

גם התראה שלא בדקת מפריעה

ב-2015 סטותהארט, מיצ'ם ויהנרט מאוניברסיטת פלורידה סטייט בדקו מה קורה כשהטלפון מצלצל או רוטט, אבל אתה לא נוגע בו. הם נתנו לנבדקים משימת ריכוז, ושלחו הודעות לטלפון של חלק מהם באמצע המשימה. הנבדקים לא הורשו להסתכל. הם רק שמעו את הצליל או הרגישו את הרטט.

התוצאה: גם בלי לגעת בטלפון, הביצועים ירדו. הירידה הייתה דומה בגודלה לזו שנמצאה במחקרים על שימוש פעיל בטלפון. הסיבה: ההתראה מזניקה מחשבה לא רצונית. "מי זה?" "מה כתוב שם?" "אולי זה דחוף?" המוח לא מצליח פשוט להתעלם. הוא שומע את הצלצול, ואפילו אם הגוף נשאר במקום, הקשב כבר ברח.

מה לגבי "הטלפון על השולחן, הפוך, על שקט"?

ב-2017 חוקרים מאוניברסיטת טקסס בדקו את השאלה הזו ישירות. הם חילקו נבדקים לשלוש קבוצות: טלפון על השולחן, טלפון בכיס או בתיק, וטלפון בחדר אחר. כולם ביצעו מטלות חשיבה. הקבוצה שהטלפון שלה היה בחדר אחר הצליחה הכי טוב.

המחקר הזה, שנקרא Brain Drain, קיבל תשומת לב רבה. אבל כדאי להיות כנים: ניסיונות חזרה על המחקר הניבו תוצאות מעורבות. מטה-אנליזה שבחנה את כל המחקרים יחד מצאה שהאפקט הממוצע של עצם נוכחות הטלפון הוא קטן, ולא תמיד מובהק סטטיסטית.

מה זה אומר? שהטלפון על השולחן לא בהכרח "שואב" כוח מוחי באופן אוטומטי. אבל הנקודה החשובה היא אחרת: כשהטלפון נגיש, הסיכוי שתיגע בו עולה. וברגע שנגעת, עלות המעבר בולעת את הריכוז. ההרחקה הפיזית עובדת לא בגלל קסם, אלא בגלל שהיא מקשה על ההרגל.

מה באמת עוזר

אם שש דקות זה כל מה שרוב האנשים מחזיקים כשהטלפון בטווח ידם, הפתרון לא צריך להיות גיבורי. הוא צריך להיות פיזי.

1. תשאיר את הטלפון בחדר אחר

זה הדבר הכי פשוט והכי יעיל. לא על השולחן, לא בכיס, לא בתיק ליד הכיסא. בחדר אחר. ההגיון: כשצריך לקום וללכת כדי לבדוק הודעה, רוב הפעמים לא קמים. המחסום הפיזי עושה את העבודה שכוח הרצון לא מצליח.

2. אם אי אפשר בחדר אחר, מצב טיסה

לפעמים הטלפון משמש גם כשעון או כטיימר. אם אי אפשר להרחיק אותו, הפעל מצב טיסה. זה מבטל התראות, שזו ההפרעה הכי חזקה לפי המחקר. "שקט" לא מספיק, כי רוב הטלפונים עדיין מאירים מסך או רוטטים גם במצב שקט.

3. אל תשתמש בטלפון כטיימר

אם אתה משתמש בטלפון לטיימר פומודורו או לשעון עצר, כל הצצה ב"כמה זמן נשאר" חושפת אותך למסך. קנה שעון מעורר זול, או השתמש בשעון קיר. הנקודה היא להסיר כל סיבה להסתכל על הטלפון בזמן הלמידה.

4. תקבע זמנים לבדיקת הטלפון

הנסיון להתעלם מהטלפון לאורך כל הערב הוא קשה ולרוב נכשל. גישה שעובדת טוב יותר: תקבע מראש שכל 25 או 30 דקות יש הפסקת טלפון של שלוש דקות. הידיעה שיש מועד קבוע מפחיתה את המחשבה "אולי רק אציץ עכשיו." אתה לא מוותר על הטלפון, אתה רק קובע מתי.

5. ההגדרה הטכנית שאף אחד לא עושה

כמעט כל טלפון מאפשר להגדיר "מצב מיקוד" או "לא להפריע" עם חריגים. אפשר לחסום את כל ההתראות חוץ משיחות מהורים, למשל. זה מוריד את החשש "מה אם משהו דחוף" בלי לפתוח את השער לכל הודעה.

הבעיה היא לא חולשה. היא עיצוב

טלפונים מעוצבים בכוונה כדי למשוך תשומת לב. צלילים, צבעים, מספר ההודעות שמופיע על האייקון. כולם מיועדים לגרום לך להסתכל. כשאתה לא מסתכל, אתה לא נכשל. אתה פועל נגד מכונה שתוכננה לדייק בדיוק בזה.

לכן הגישה של "סתם תתאפק" עובדת רע. היא מסתמכת על כוח רצון, ולכוח רצון יש גבול. הגישה שעובדת היא הנדסית: תשנה את הסביבה כדי שלא תצטרך להתאפק. זה יותר משעמם מ"טיפ לריכוז." אבל זה מה שעובד.

מקורות והרחבה

1. קפיצות בין משימות בזמן למידה Rosen, Carrier & Cheever, "Facebook and texting made me do it: Media-induced task-switching while studying," Computers in Human Behavior (2013).
2. עלות קשבית של התראות Stothart, Mitchum & Yehnert, "The Attentional Cost of Receiving a Cell Phone Notification," Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance (2015).
3. נוכחות הטלפון וביצועים קוגניטיביים Ward, Duke, Gneezy & Bos, "Brain Drain: The Mere Presence of One's Own Smartphone Reduces Available Cognitive Capacity," Journal of the Association for Consumer Research (2017).
4. מטה-אנליזה על אפקט Brain Drain Linz & Paas, "Does the mere presence of a smartphone impact cognitive performance? A meta-analysis of the brain drain effect," Acta Psychologica (2022).

מה לקרוא אחר כך

שיטת למידה

ריכוז בלמידה: למה הראש בורח ומה באמת עוזר

לקריאה ← שיטת למידה

הפסקות בלמידה: למה המוח צריך הפסקה

לקריאה ←